ספרי החדש, געגועים לפלייסמט, מתחיל היום לעשות את דרכו לחנויות הספרים הפיזיות והאלקטרוניות, ובתוך מספר ימים יהיה זמין לכל.
במקביל, אני פותחת היום בלוג חדש – בהקלדת קולמוס
"הכתיבה היא מונולוג, אך מונולוג המקווה להיות דיאלוג"
אהרון מגד
מרגע ששוב התחלתי להשחיז את קולמוסי הוירטואלי על המקלדת (אצבעותי כבר מזמן שכחו איך מלטפים עט ומכוונים אותו לפרוט על הנייר), אני שמחה לחלק מחשבות ותובנות, ואולי אף לעורר שיח על חיינו המורכבים, על הדבש ועל העוקץ, על המפגש בין אתגרי המהפכות הטכנולוגיות המתחדשות במהירויות מטאוריות ומשנות את סדרי עולמנו, לבין הנפש שתנועתה איטית יותר, לפעמים מועצמת ומאמצת לחיקה בחדווה את העולם החדש, ולעיתים בועטת, הודפת ונפצעת. על החיים במחצית השניה תחת הגה חוכמת הגיל, על האושר ושאר הרוח המתגלים בתחילת מסע אל תוך ספר חדש, על מקומנו בסדר הדורות מול מורשת הורינו ועתיד ילדינו ונכדינו, ועוד כהנה, ככל שיכיל קולמוסי.
צר עולמי כעולם נמלה, אבל בעידן הנמלים הגלובליות, אני מקווה שהוא יפרוט גם על מיתרי הענין שלכם.